בנם של שולמית ויעקב. נולד ביום כ"ט באדר תשמ"ח (18.3.1988) בעיר מרסיי שבדרום צרפת. ילד רביעי במשפחה, אח לג'רמי, עמנואל, רפאל וסלומה.

רוני גדל והתחנך במרסיי. למד בבית הספר היהודי "גן עמי" בעירו.

בשעות אחר הצוהריים השתתף כחניך בתנועת הנוער "בני עקיבא". כשבגר מעט היה למדריך בתנועה. החניכים נשאו אליו את עיניהם, והוא שימש עבורם דוגמה ומופת.

רוני החליט לעלות ארצה, מתוך אהבה עזה לארץ ישראל, ציונות, תחושת שליחות ורצון להיות שותף להיסטוריה של העם היהודי. לכן בהיותו בן שמונה-עשרה, אחרי שסיים את לימודיו בתיכון, השתתף בתוכנית של ארגון "מסע" בשיתוף תנועת "בני עקיבא". במסגרת זו למד בישיבה בישראל, התנדב בקיבוץ ובארגון ההצלה "מגן דוד אדום" והכיר את הארץ.

בעקבות אהבתו העמוקה לארץ החליט לשרת בצה"ל במעמד עולה חדש.

ביום 6.7.2008 התגייס לצה"ל ושירת בחיל הרגלים. עובדת היותו חייל בודד ועולה חדש דרשה ממנו עצמאות רבה בגיל צעיר, והוסיפה התמודדות לא פשוטה למסלול ההכשרה הקרבי המאתגר כשלעצמו, אך רוני סיים את המסלול והיה ללוחם נחוש ומקצועי.

לאחר שחרורו מצה"ל עבד כמדריך בארגון "מסע", שבו השתתף בעבר.

מספר שנים לאחר עלייתו הצטרף כמנהל למשרד ראיית החשבון של אחיו הבכור ג'רמי, ושם השתלב כדמות מרכזית וכשותף.

רוני הכיר את שושנה, אף היא עולה מצרפת, ובין השניים ניצתה אהבה. הם נישאו, ואת ביתם קבעו בגבעת שמואל.

לבני הזוג נולדו שני בנים ובת – יואב, ינון ותהל. כאיש משפחה מסור ואוהב דאג לרעייתו ולילדיו והיה מעורב גם במשימות השוטפות של הבית.

אופטימיות, שמחת חיים, חיוך תמידי, מאור פנים וחוש הומור מפותח אפיינו את רוני. הוא הרבה להתבדח ולשמח את הסובבים אותו. גם בתנאים קשים השתדל לחייך מתוך תפיסה מוצהרת ש"עם חיוך יהיה קל יותר". בטוב ליבו וברגישותו ידע לומר מילה טובה למי שנזקק, לייעץ למכריו ולתמוך בהם. כן תרם לחברה במתן בסתר ובפעילות גלויה.

הודות לסובלנות שלו כלפי הזולת נמנע ממריבות ולא יצא מכליו בקלות, ותכונות אלה עלו בקנה אחד עם אמונתו בצורך באחדות בעם. לאור זאת ידע להכיל גם את מי שדעותיו שונות משלו.

אף שבמסגרת תוכנית העלייה לא היה מחויב בשירות מילואים, חתם רוני בחפץ לב על טופס התנדבות, ומדי פעם בפעם נקרא לשירות מילואים בגדוד 5030 בחטיבת "אלון" (חטיבת "הנח"ל הצפוני"). במסירות ובהתמדה מעולם לא החמיץ או דחה צו גיוס למילואים.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.

עם פרוץ המלחמה התייצב רוני לשירות מילואים בלי היסוס ובמלוא המוטיבציה. יחידתו הוצבה בחזית הצפונית, באזור גבול לבנון.

במהלך המלחמה נקרא לשלושה סבבי לחימה במילואים וצבר יותר ממאתיים ימי שירות שבמהלכם ספגה יחידתו אש ופצצות מרגמה בתדירות גבוהה. אף שהשירות היה קשה ומתיש, הוא חש שאין מי שיבצע את המשימות במקומו, ושהנתינה הזו מוקדשת למדינה, לחבריו הלוחמים ולילדיו.

במסירות ובעוז לחם כתף אל כתף עם חבריו לנשק, שהיו עבורו כמשפחה. הוא תמך בהם וחיזק אותם. בסרטונים תועד מעודד אותם בתנאי גשם ובוץ ומעלה את המורל. חשוב היה לו לחזור בזמן מחופשות ולא לבקש דחייה בהתייצבות, כדי שהם יוכלו לשוב לבתיהם בהקדם.

את רעייתו שושנה העריך מאוד על נכונותה להחזיק לבד את הבית, את המשפחה ואת הפרנסה בהיעדרו. "גיבורת-על", כינה אותה, וציין שהיא נותנת לו את הכוח לתרום למדינה.

בשלהי ספטמבר 2024 החל התמרון הקרקעי בדרום לבנון, ורוני השתתף בו עם הגדוד. באחת הפעולות, במהלך משימה לאיתור תשתיות טרור בכפר לבנוני, הוא איתר עם פלוגתו אמצעי לחימה ומנהרות. בעקבות זאת חש גאווה רבה.

ביום 9.10.2024 נכנסה הפלוגה לכפר בעקבות מידע מודיעיני על חוליית מחבלים, ונקלעה למארב ליד בית ספר. הצוות של רוני נקלע ראשון לירי מטווח קרוב של פצצות מסוג אר. פי. ג'י. רוני נהרג במקום. כמה לוחמים נפצעו, בהם רב-סמל מתקדם ישי נתנאל גרינבאום שמת מפצעיו עשרה ימים מאוחר יותר.

רב-סמל מתקדם רוני גניזת נפל בקרב ביום ז' בתשרי תשפ"ה (9.10.2024). בן שלושים ושש בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר אישה, שני בנים ובת, הורים, שלושה אחים ואחות.

ביום הולדתו השלושים ושבעה, שבו חל גם "יום המעשים הטובים" (18 במרץ), הגיעו בני משפחתו למליאת הכנסת וקראו להשתתף במיזם של עשיית מעשה טוב ונתינה לזכרו.

מהדורת משקה ויסקי הושקה לזכרו של רוני, ועל התווית ציור דיוקנו והמשפט שאפיין אותו: "עם החיוך הכול עובר בצורה טובה יותר".

מוקירי זכרו הדפיסו מדבקות עם תמונתו ומשפט שכתב באחת הרשומות שהעלה דרך קבע ב"פייסבוק": "בחרנו לעלות לארץ, לא ניתן לאף אחד לפגוע בה".

ברשת החברתית "אינסטגרם" הועלה עמוד לזכרו – remember_ronny_ganizate – ובו תמונות מחייו, הקדשות ופרטי הנצחות.